הסעתי טרמפיסטית במבול – הדרך נהפכה לבוץ, והתשוקה שלנו התפוצצה

נסעתי לבד בכביש מהיר כשמבול עז ירד עליי משמיים. המגבים בקושי הספיקו לגשם הזלעפות, והראות ירדה לאפס. פתאום, בצד הדרך, הבחנתי בדמות – אישה צעירה עם אגודל מורם, ספוגה מים, עם שיער פרוע שנדבק לפנים. עצרתי באינסטינקט. באמת הופתעתי מהאומץ שלה במזג אוויר כזה.

פתחה את הדלת ונכנסה, מטפטפת מים. לבשה חולצה לבנה דקה שנדבקה לגוף כמו עור שני, חושפת את השדיים המלאים בלי חזייה. הייתה יפה בת 20, כמו שלמדתי אחר כך – בדיוק 20 שנה, הדגישה בחיוך כראתה את המבט המופתע שלי.

– תודה! – נשפה, רועדת מקור. – אני מרתה, נוסעת לעיר. המבול הזה הפתיע אותי.

– בטח, תעלי. אני קובה – עניתי, מתקדם לאט. – קר לך?

– קופאת – הודתה, עוטפת את זרועותיה סביב עצמה. הפטמות שלה זקרו קשות מתחת לבד הרטוב, ופעם ראשונה הרגשתי עקצוץ במפשעה. השיחה זרמה באופן טבעי. סיפרה על הלימודים, איך יצאה לדרך באופן ספונטני בלי תכנית. הייתה שמחה, שובבה, עם מפל שיער חום כהה ועיניים ירוקות שנצצו אפילו בחצי חושך של הרכב.

הדרך נהייתה גרועה יותר. בוץ ניתז מתחת לגלגלים, ושלוליות גדלו בקצב מסוכן. פתאום הרכב נתקע – הגלגלים סבבו במקום, מזיזים בוץ.

– לעזאזל! – קיללתי. – הדרך הבוצית עצרה אותנו.

– ועכשיו מה? – שאלה מרתה, מביטה בי בדאגה אבל גם בניצוץ סקרנות.

יצאתי לרגע, אבל המבול היה בלתי ניתן להתגברות. חזרתי ספוג כמו עכבר מים.

– שום דבר. צריך לחכות עד שיפסיק לרדת או שמישהו יראה אותנו – אמרתי, יושב קרוב יותר אליה, כדי להתחמם זה מזה.

הגופים שלנו נגעו במקרה. הרגשתי את חומה של ירכה דרך מכנסי הג'ינס. פעם ראשונה הרגשתי את הרעד הזה – תערובת של אדרנלין ותשוקה. מרתה לא זזה הצידה. במקום זה, הסתובבה אליי.

– קר לי בכפות הרגליים – לחשה, מושכת את השוקיים החשופות מתחת לנעלי הספורט הרטובות. עסיתי אותן בעדינות, והיא נאנחה בהקלה.

– אוהבת מגע? – שאלתי בצחוק.

– מאוד – ענתה במתגרה, ידה ליטפה את ירכי. האווירה התעבתה. הגשם דפק על הגג, מבודד אותנו מהעולם. דיברנו על פנטזיות, על בדידות בנסיעה. הודתה שאוהבת הרפתקאות לא מתוכננות. סיפרתי על יום משעמם. המבטים שלנו נפגשו – מלאי הבטחה.

החולצה שלה הייתה כל כך רטובה שהשתקפה לחלוטין. פטמות כמו דובדבנים פיתו. התכופפתי, והיא לא מחתה. השפתיים שלנו נפגשו בנשיקה ראשונה – מלוחה מגשם, לוהטת מתשוקה. הלשונות ריקדו, הידיים נדדו. הורדתי לה את החולצה, חושף שדיים מושלמים. מצצתי אותם בלהט, והיא נאנחה בשקט.

– קובה... אני רוצה אותך – לחשה.

אבל המתח רק גבר. הגשם לא פסק, ואנחנו חיכינו לעוד.

הגשם המשיך להשתולל, אבל ברכב נעשה חם יותר – לא מהמזגן, אלא מהגופים שלנו. מרתה ישבה על ברכיי, מכנסי הג'ינס הרטובים שלה שפשפו את מכנסיי. ידיה נדדו על חזי, פותחות את החולצה. באמת התרשמתי מהאומץ שלה – הבת 20 הזו שאספתי רק עכשיו, עכשיו ליטפה אותי כמו מאהבת.

– תפשיט אותי לגמרי – לחשה, קמה לרגע. הורדתי לה את המכנסיים, חושף תחתונים שחורים זעירים שכמעט לא כיסו את הכוס המגולחת. הייתה רטובה לא רק מהגשם. נשקתי לבטנה, יורד למטה. נאנחה, משלבת אצבעות בשערי.

– כן... שם... – מלמלה.

לקקתי אותה לאט, טועם את המתיקות של מימיה. הירכיים שלה התנועעו, לוחצות אל פי. פעם ראשונה הרגשתי כזו שליטה על העונג שלה. השיא הגיע מהר – צעקה, רועדת בכל הגוף.

– עכשיו אתה – אמרה, כורעת בין המושבים. פתחה לי את הרוכסן, מוציאה את הזין הקשה. הביטה בו בהערצה.

– גדול ומוכן – מלמלה, מלקקת את הקצה. לקחה אותו עמוק, מוצצת בהתלהבות. השפתיים שלה היו חמות, הלשון הסתובבה. החזקתי את ראשה, מזיין את הפה בעדינות. הגשם כיסה את האנחות שלנו.

לא החזקתי מעמד הרבה זמן – גמרתי בפיה, והיא בלעה הכול בחיוך.

– אתה טעים נפלא – לחשה, מנגבת את השפתיים.

התיישבה עליי רוכבת. נכנסתי אליה בדחיפה אחת – הייתה צרה, רטובה, מושלמת. התנדנדנו בקצב הגשם, השדיים שלה קפצו מול פני. מצצתי פטמות, נושך קלות.

– חזק יותר, קובה! תזיין אותי חזק! – קראה.

האצתי, מחזיק את ישבנה. הרכב חרק, אבל לא אכלנו. השיא השני פירק אותה – לחצה אותי מבפנים, ואני מילאתי אותה בזרע חם.

צנחנו מתנשפים, מחבקים. דיברנו בלחש איך זה קרה. הייתה חופשייה ברוח, גם אני חיפשתי הרפתקה. הגשם שכך, אבל אנחנו לא רצינו לסיים.

– תישאר איתי עד הבוקר – ביקשה.

הנהנתי, מנשק אותה בתשוקה. הלילה רק התחיל.

שחר הביא הקלה – הגשם פסק, והדרך התחילה להתייבש. התעוררתי עם מרתה בזרועותיי, עורה העירום חם על שלי. כל הלילה בילינו בחקר הגופים. אחרי הפעם השנייה, נרדמנו שזורים, עם ריח סקס באוויר. באמת הייתי אסיר תודה לגורל על המבול הזה.

– בוקר טוב, אהובי – לחשה, מנשקת אותי בעצלות.

– בוקר טוב, טרמפיסטית מגיהנום – צחקתי.

יצאנו לבדוק את הגלגלים. הבוץ התקשה מספיק כדי לצאת. אבל לפני שנוסע, משכתי אותה חזרה.

– עוד פעם אחת, לפרידה – ביקשתי.

כרעה על המושב האחורי, מפיקה ישבן עגול. לקחתי אותה מאחור, חזק, סטירות הדהדו ברכב. הכוס שלה עדיין הייתה רטובה מהלילה.

– כן! גם בתחת? – שאלה בזדון.

– אם את רוצה – עניתי.

מרחתי אותה במימיה, נכנס לאט להתחת הצר. נאנחה מעונג, מאוננת ביד. הייתה גסה וחושנית:

– תזיין לי את התחת, קובה! עמוק יותר!

גמרנו יחד, צועקים. יצאתי בתוכה, מסתכל איך זה זולג על ירכיה.

הסעתי אותה לעיר. החלפנו מספרים, אבל ידענו שזו הרפתקה ללילה אחד. נפרדנו בנשיקה מלאת זיכרונות.

– תודה על הנסיעה של החיים – מצמצה.

– תמיד במבול – עניתי.

נסעתי עם חיוך, מרגיש סיפוק. הדרך הבוצית הזו הפכה נסיעה משעממת לאגדת ארוטיקה. עד היום אני זוכר את הטעם שלה, האנחות ואיך המבול איחד אותנו.