פגישת מחזור אחרי 10 שנים: השכנה הביישנית מהספסל הפכה לאלת תשוקה חושנית

נכנסתי לאולם החגיגות במלון עם חרדה קלה בלב. עברו עשר שנים מאז הבגרות, ואני, מרק, בן שלושים ושתיים עם בטן קלה משנות עבודה בקורפו, תהיתי אם מישהו בכלל יזהה אותי. האולם היה מלא בצחוק, טוסטים וזיכרונות. סקרתי את הפנים – חלק השמינו, אחרים התקרחו, אבל פתאום ראיתי אותה. היא עמדה ליד הבר, מוקפת בקבוצת חברים ותיקים, צוחקת בקול רם. זו הייתה אולה – הנערה הביישנית ההיא מהספסל ליד בתיכון. אני זוכר אותה היטב: תמיד עם האף בספר, מסמיקה מכל בדיחה שלי, נמנעת ממבטים. עכשיו? השתנתה עד לאיסוף. שיער חום גלי ארוך נפל על כתפיה, מודגש בשמלה שחורה צמודה שכרכה על ירכיה העגולות והשדיים המלאים. עקבים גבוהים הוסיפו לה גובה, והליכה בטוחה אמרה: 'אני אישה שיודעת מה היא רוצה'.

התקרבתי, הלב דפק לי מהר יותר. – שלום, אולה? זו באמת את? – שאלתי, מנסה להישמע רגוע.

היא הסתובבה, עיניה הירוקות נצצו בשובבות. – מרק! וואו, כמה שנים! אתה נראה... טוב, בוגר. – היא חייכה, מושיטה לי את ידה, אבל במקום לחיצה, החליקה אצבעותיה בעדינות על כף ידי. רעדתי ממגע זה. היא באמת כל כך בטוחה בעצמה?

– ואת... הלך, מה קרה לך? בתיכון היית כמו עכברושה, ועכשיו? את מדהימה – הודיתי בכנות, מרגיש את הדם פועם בוורידי.

היא צחקה בצליל מלודי. – החיים, מרק. אחרי הבגרות נסעתי ללמוד בוורשה, עבדתי כדוגמנית, אחר כך הקמתי סוכנות אופנה משלי. למדתי לאהוב את עצמי. ואתה? עדיין אותו בדיחן מהספסל האחרון?

דיברנו שעות, נזכרים בזמנים הישנים. התברר ששנינו רווקים אחרי מערכות יחסים כושלות. האלכוהול זרם כמו מים, ומבטיה שלה נעשו עוצמתיים יותר ויותר. הרגשתי את המתח בינינו גדל. כשרקדנו, גופה נצמד לשלי – חם, רך, ריח של וניל. בפעם הראשונה מזה שנים הרגשתי זרם כזה בינינו. ידה על חזי, ירכיים נעות בקצב המוזיקה. – אתה יודע, תמיד אהבת אותך – לחשה לי באוזן. – אבל הייתי ביישנית מדי כדי להגיד.

– ברצינות? – התפלאתי, אבל שפתיה היו כל כך קרובות. – ועכשיו?

– עכשיו אני רוצה לפצות על הזמן האבוד – ענתה בחתרנות. היא נסוגה קלות, אבל עיניה הבטיחו עוד. פגישת המחזור נמשכה, אבל אני כבר ידעתי שזה לא הסוף. אחרי חצות יצאנו למרפסת, מעשנים סיגריה. הרוח פיזרה את שערותיה, ואני לא יכולתי להסיר את המבט מהמחשוף שלה. היא באמת השתנתה – חשבתי, מרגיש את התשוקה גדלה. סיפרה לי על הנסיעות שלה, ההרפתקאות, איך למדה להיות אישה עצמאית. אני חלקתי את התסכולים שלי מהעבודה. היינו כמו חברים ותיקים, אבל מתחת לפני השטח בערה כימיה. כשחזרנו לאולם, ידה שוב נגעה בשלי – הבטחה.

הלילה חלף, ואני לא יכולתי לחכות למה שיביא מחר. או אפילו הלילה הזה.

למחרת, אחרי לילה ללא שינה מלא מחשבות על אולה, קיבלתי SMS: 'היי, מרק. נפגש בבר המלון ב-20:00. רוצה לדבר לבד. אולה'. הלב קפץ לי בגרון. זה באמת קורה? אולה, העכברושה הביישנית מתיכון, עכשיו יוזמת מפגש? התארגנתי בקפידה – חולצה טרייה, בושם, ביטחון עצמי שחסר לי שנים.

הבר היה חמים, עם תאורה נמוכה וג'אז ברקע. היא כבר ישבה בשולחן בפינה, בחולצה אדומה עם מחשוף עמוק ומכנסיים שחורים צמודים על ישבנה העגול. שיער פזור, איפור עדין אבל מדגיש את השפתיים. – שלום, יפה שלי – קיבלה אותי בחיוך שהפעיל בי רעד.

– אולה, אתמול... לא יכולתי להפסיק לחשוב עלייך – הודיתי, יושב קרוב. הזמנו יין.

– גם אני. זוכר איך בתיכון הגשת לי מסטיק מתחת לספסל? תמיד הסמקתי. עכשיו? רוצה להכיר אותך טוב יותר. – הרגל שלה נגעה בשלי מתחת לשולחן. המתח גדל בכל דקה. סיפרה על חייה: דוגמנית שהשאירה את המסלול לעסקים, נסיעות באירופה, גברים שלא הגיעו לה. – הייתי ביישנית כי ההורים היו קפדנים. אבל שחררתי את עצמי. ואתה, מרק? מה חוסם אותך?

– העבודה, שגרה. אבל את... שינית הכול במבט אחד – הודיתי. ידינו נגעו. הרגשתי את חומה של עורה, ריח הבושם. השיחה ירדה למסלולים אינטימיים. – אני אוהבת לשלוט במיטה – זרקה בפרובוקציה. – אבל אני גם אוהבת כשגבר לוקח את העניינים לידיים.

– פעם ראשונה שאני שומע כזה דבר ממך – צחקתי בעצבנות.

– כי זו אני החדשה. רוצה לראות? – לחשה, נוטה קדימה. נשימתה על צווארי. קמה, משכה אותי ביד. – בוא לחדר שלי. חדר 312.

המעלית הייתה ריקה. כשהדלתות נסגרו, נשקה לי בתשוקה. שפתיה רכות, לשונה נועזת, ידיים בשערי. הרגשתי התקשות במכנסיים. – חיכיתי לזה מאתמול – מלמלה. בחדרה, מיטת קינג סייז, נרות. התחילה להתפשט לאט, חושפת תחתונית תחרה – שחורה, שקופה. שדיים מלאים, פטמות זקורות. – תיגע בי, מרק.

כרעתי, מנשק את בטנה, ירכיה. היא הייתה רטובה כשהכנסתי אצבעות. היא נאנקה בקול, מתפתלת. זו כבר לא הייתה הנערה הביישנית – זו אשת תשוקה. אבל עצרה אותי. – עדיין לא. רוצה שתסבול מתשוקה.

שכבנו עירומים, מלטפים שעות. ידיה על איברי, שפתיים על צווארי. באמת לא יכולתי להאמין בשינוי הזה. המתח הגיע לשיא.

סוף סוף הגיע הרגע הזה. בחדרה, אחרי שעות ליטופים, אולה דחפה אותי על המיטה. עמדה עירומה, גופה נצץ באור המנורה – ירכיים חלקות, בטן שטוחה, שדיים עולים עם כל נשימה. – עכשיו התור שלי – אמרה בשליטה, יושבת עליי רוכבת. ידה עטפה את הזין הקשה שלי, מובילה אותו לכוס הרטובה שלה. לאט ירדה, מתמלאת בי סנטימטר אחר סנטימטר. נאנקתי בקול, מרגיש את חומה, את הצרות.

– כן, מרק... תזיין אותי חזק – פקדה, מתחילה לנוע במותניים בקצב. ידיה על חזי, ציפורניים ננעצות קלות. היא הייתה פרועה, לא מאולפת – רחוק מהאולה הביישנית מתיכון. הפכתי אותה על הגב, נכנס עמוק, חזק. רגליה עטפו אותי, עקבים ננעצים בישבני. – עמוק יותר! – צעקה, ציפורניים על גבי. הרגשתי התפוצצות בתוכי – זה היה כמו מימוש פנטזיות של עשור.

שינינו תנוחות – היא על ארבע, אני נכנס מאחור, טופח על ישבנה העגול. – את אוהבת את זה, נכון? – נשפתי.

– כן, תכה אותי, אני אוהבת סקס פרוע! – נאנקה. הכוס שלה פעמה, מיצים זרמו על ירכיה. אחר כך אוראלי – כרעתי, מלקק את הדגדגן שלה, דוחף לשון עמוק. רעדה באורגזמה, מושכת אותי בשיער. – התור שלך – אמרה, לוקחת אותי לפה. לשונה הסתובבה, גרונה בלעה אותי לגמרי. הייתי על הקצה.

לבסוף, בתנוחת המיסיונרית, הסתכלנו בעיניים. – אני אוהב את החדשה שלך – לחשתי, מאיץ. – תגמור בתוכי! – התחננה. התפוצצתי, ממלא אותה בזרע חם. שכבנו מתנשפים, מזיעים, שלובים.

– זה היה הסקס הכי טוב בחיי – הודתה, מלטפת אותי. – תמיד רציתי אותך, אבל פחדתי. עכשיו? רוצה עוד.

התעוררנו בבוקר, חוזרים על הכול. היא באמת השתנתה לאלה. פגישת המחזור הפכה להתחלה של משהו גדול. נפרדנו בהבטחה ללילות נוספים. חזרתי הביתה עם חיוך של סיפוק.