שיפוץ אצל חברתה מרטה: שילמה לי בטבע שאני לעולם לא אשכח

באמת הופתעתי כשמרטה, חברתי מימי העבר, התקשרה וביקשה שיפוץ בביתה. היה לה 38 שנים, גרושה, עם גזרה שמשכה מבטים – שדיים מלאים, מותניים צרות וירכיים שהתנדנדו בצורה מפתה בכל צעד. נפגשנו פעם במסיבה אצל חברים משותפים, אבל אז לא הייתה הזדמנות לדבר. עכשיו, אחרי שנים, היא גרה לבד בבית ישן בקצה העיר, שדרש רענון יסודי של המטבח.

– שלום, קובה! – קיבלה אותי בחיוך, פותחת את הדלת בחולצה צמודה ולגינס שדגשו את העקומות שלה. – תיכנס, אראה לך מה צריך לעשות.

הנהנתי, מרגיש דקירה קלה בבטן. הבושם שלה מילא את האוויר, מתוק ומפתה. הבית היה חמים, אבל המטבח באמת קרא להצלה – אריחים סדוקים, צנרת ישנה. פרשתי את הכלים והתחלתי לעבוד. מרטה הסתובבה סביבי, מכינה קפה.

– תשתה? – שאלה, מושיטה לי כוס. האצבעות שלה נגעו בשלי, והיא הביטה לי ישר בעיניים.

– בטח, תודה. אני רואה שיש כאן הרבה עבודה – עניתי, מנסה להתמקד בפירוק הכיור.

עבדתי כל היום, מסיר אריחים ישנים ומסדר חדשים. הזיעה זלגה לי על הגב, החולצה נדבקה לגוף. מרטה הציצה כל הזמן, מגיבה להתקדמות.

– אתה נראה עייף. אולי מקלחת אחרי העבודה? – הציעה עם ניצוץ שובב בעיניים.

– אולי אחר כך – מלמלתי, אבל הקרבה שלה כבר עוררה בי התרגשות. הרגשתי שהמבט שלה נודד על הכתפיים שלי, על השרירים המתוחים. הייתי בכושר, שנות עבודה פיזית נשאו פרי.

בערב המטבח התחיל להיראות מבטיח. מרטה הכינה ארוחת ערב – סלט וסטייק. ישבנו ליד השולחן, שותים יין.

– אתה גאון במה שאתה עושה – אמרה, מניחה יד על הרגל שלי מתחת לשולחן. – אבל... יש לי בעיה קטנה. לכסף לשיפוץ יש לי רק בעוד שבוע, אחרי המשכורת.

– אל דאגה, נסתדר – הרשיתי אותה, מרגיש את החום של המגע שלה.

העיניים שלה נצצו. בפעם הראשונה הרגשתי שזה לא יהיה שיפוץ רגיל. דיברנו על הגירושין שלה, על הבדידות. היא הייתה כנה, חושנית בהודאות שלה.

– אני מתגעגעת לקרבה, אתה יודע? – לחשה, מתקרבת. המחשוף שלה התנדנד בצורה מפתה.

הלב שלי הלם. המשכתי בעבודה למחרת, אבל המתח גבר. מרטה לבשה חצאית קצרה שכמעט לא כיסתה את ירכיה. עזרה לי, מושיטה כלים, והירכיים שלה שפשפו בי 'בטעות'.

– אוופס, סליחה – צחקה, אבל הוורודים בפניה אמרו אחרת.

עד הערב המטבח היה כמעט מוכן. עמדתי ליד המשטח, מנגב זיעה, כשהיא התקרבה מאחור, נצמדת אליי.

– תודה לך, קובה. אתה גיבור – מלמלה, והידיים שלה נדדו על החזה שלי.

הסתובבתי, מביט בעיניה המלאות תשוקה. זה היה הרגע שבו הכול השתנה.

למחרת חזרתי מוקדם, נחוש לסיים את המטבח. מרטה חיכתה בשמלה סקסית על כתפיות, שכמו עור שני על גופה. הפטמות שלה הציצו דרך הבד הדק, וריח הגוף שלה מילא את החדר.

– בוקר טוב, אומן – קיבלה אותי בחיוך, מושיטה לי קפה. – מוכן לסיום?

– תמיד – עניתי, מרגיש שהדם זורם מהר יותר. עבדתי בהתלהבות, מתקין ברז חדש וממלא חריצים באריחים. היא הסתובבה סביבי, מתכופפת בתנוחות מפתות.

– איך הולך? – שאלה, כורעת להושיט לי מברג. המחשוף שלה היה בגובה העיניים שלי.

– מצוין, בזכות העזרה – קורצתי, לא מצליח להסיט את המבט.

המתח גבר בכל שעה. הזיעה זלגה לי על הגב, והמבטים שלה שרפו את העור. לבסוף הנחתי את הכלים.

– מוכן. נראה כמו חדש – אמרתי בגאווה.

מרטה מחאה כפיים וזרקה את עצמה על צווארי.

– אתה נפלא! אבל... זוכר את הכסף? – לחשה, נצמדת חזק. הירכיים שלה שפשפו במפשעה שלי, שם כבר הרגשתי זקפה.

– כן, אמרת שבוע – הזכרתי, מחבק אותה במותניים.

– יש לי רעיון טוב יותר לתשלום. מה דעתך עליי? – הציעה בקול צרוד, מביטה לי בעיניים.

קפאתי. בפעם הראשונה הצעה כזו נאמרה בגלוי. הידיים שלה החליקו למכנסיים שלי, מעסות את הבולג'.

– אתה בטוחה? – שאלתי, למרות שהגוף כבר צעק 'כן'.

– יותר מכל זמן אחר. אני רוצה אותך, קובה. מהיום הראשון – הודתה, מנשקת אותי בתשוקה.

השפתיים שלנו נפגשו בנשיקה לוהטת, הלשונות שלנו התפתלו בלהט. החלקתי את כתפיות השמלה שלה, חושף שדיים מלאים עם פטמות זקורות. מצצתי אותן בלהט, והיא נאנקה.

– ככה... תמצוץ חזק יותר – נאנקה, משלבת אצבעות בשערי.

כרעה לפניי, פותחת את מכנסיי. הזין שלי קפץ החוצה, קשה ומוכן. לקחה אותו לפה, מצצה לאט, מביטה למעלה.

– אתה טעים נפלא – מלמלה בין ליקוקים.

עמדתי, מחזיק את ראשה, מרגיש גל של עונג גואה. אבל לא רציתי לסיים כל כך מהר. הרמתי אותה, יושב אותה על המשטח.

– התור שלך – אמרתי, מושך את התחתונים שלה. היא הייתה רטובה, הכוס שלה נצץ ממיצים.

ליקקתי אותה בעדינות, מתגרה בדגדגן. מרטה התפתלה, נאנקת בקול רם.

– אלוהים, קובה, אל תפסיק! – צעקה, מגיעה ברעד.

זה היה רק ההתחלה. עברנו לסלון, שם המתח הגיע לשיא.

בסלון מרטה דחפה אותי לספה, קורעת את שארית הבגדים. היא הייתה כמו חתלתולה פראית, מלאה תשוקה שהצטברה בחודשי בדידות. אני, עירום ומוכן, הסתכלתי איך היא זזה – הגוף הבוגר שלה נצץ באור המנורה, ירכיים מתנדנדות בהיפנוזה.

– אני רוצה אותך בתוכי, עכשיו – דרשה, יושבת עליי רוכבת.

נכנסתי אליה לאט, מרגיש את החלל הצר והרטוב. בפעם הראשונה הרגשתי הרמוניה כזו – הדפנות שלה פעמו סביב הזין שלי.

– אתה כל כך גדול... ממלא אותי לגמרי – נאנקה, מתחילה לרכב בקצב.

אחזתי בישבנה, חודר עמוק. השדיים התנדנדו מול פני, מצצתי פטמות, נושך קלות. הציפורניים שלה שרטו את גבי, משאירות סימנים אדומים.

– חזק יותר, קובה! תזיין אותי כמו כלבה! – צעקה, מאיצה.

שיניתי תנוחה, מניח אותה על הגב. דפקתי חזק, מסתכל איך הכוס שלה בולע אותי לגמרי. היינו מכוסים זיעה, הגופים החליקו זה על זה.

– אני גומרת... אוי אלוהים! – צרחה, רועדת באורגזמה. המיצים שלה זלגו על ירכיה.

לא החזקתי מעמד – מילאתי אותה בזרע חם, פועם באקסטזה.

שכבנו מתנשפים, מחבקים.

– זו הייתה התשלום הכי טוב אי פעם – לחשתי.

– ולא האחרון. תחזור ל'שיפוץ הבא'? – שאלה בחיוך.

– תמיד – הבטחתי.

בימים הבאים בילינו סקס בכל פינה בבית. מרטה התגלתה כהר געש של תשוקה – פעם דומיננטית, פעם כנועה. באמת נהייתי מכור לגוף שלה, לטעם המיצים שלה, לנאנקים. סיימנו את 'הפרויקט' באמבטיה משותפת ביאקוזי, שם שוב אהבנו.

– אני אוהבת איך אתה לוקח אותי מאחור – מלמלה, כשלקחתי אותה באמבט.

החוויה הזו שינתה הכול. ממשפצן הפכתי לאהובה שלה, והשיפוץ – להתחלה של משהו יותר מחברות. סיום מספק, שאני לעולם לא אשכח.