הייתי ממש, ממש ביישנית – נתתי שיעורים פרטיים לחבר מהאוניברסיטה וגיליתי את התשוקה שלי

ממש הייתי ממש, ממש ביישנית. בשנה השנייה ללימודים נמנעתי ממסיבות, תמיד ישבתי בשורה האחרונה, וכשחבר'ה הסתכלו לכיווני, הסמקתי כמו עגבנייה והסטתי את המבט. היו לי עשרים שנה, אבל הרגשתי כמו נערה שלא נישקה אף פעם בחור. למדתי מתמטיקה בפוליטכניון, והחבר'ה מהכיתה הכירו אותי רק כאניה השקטה, שתמיד יש לה מחברות מושלמות. אבל יום אחד קובה – גבוה, חתיך שחור שיער מהקבוצה, שכמעט לא עבר מבחנים – ביקש ממני עזרה.

- אניה, בבקשה, תיתני לי שיעורים פרטיים? – אמר עם החיוך הערמומי שלו, שגרם ללב שלי לפעום. – את הכי טובה במתמטיקה, ואני טובע.

לא הצלחתי לסרב. הסכמתי לפגישה בחדר הקטן שלי בעמידה. זו הייתה הערב שבו הכול התחיל. התלבשתי בצניעות: חולצה רגילה, ג'ינס, שיער קשור בזנב סוס. כשדפקתי, פתחתי את הדלת בידיים רועדות. קובה נכנס עם תיק גב מלא בספרים, ריח של ג'ל מקלחת טרי. החדר היה צפוף: מיטה, שולחן כתיבה, מדף עם ספרי לימוד. הוא ישב לידי ליד השולחן, כל כך קרוב שהרגשתי את חום הגוף שלו.

התחלנו מנגזרות. הסברתי לו צעד אחר צעד, אבל הוא צחק כל הזמן.

- אניה, יש לך כישרון לאורחים האלה. ולבחורים? – מצמץ בעין.

- תפסיק, תתרכז – לחשתי, מרגישה חום על הלחיים. אבל באמת הרגשתי לראשונה פרפרים בבטן. הברך שלו נגעה בשלי, ולא זזתי. השעה חלפה, והמתח גבר. הוא הסתכל עליי בעוצמה, כאילו ראה אותי בפעם הראשונה. הראיתי לו דוגמאות, אבל המחשבות שלי הסתובבו. דמיינתי איך הוא נוגע בידי, איך הוא מושך אותי קרוב יותר.

- את יודעת, את יפה כשאת מתרכזת – אמר בשקט, מניח יד על פרק כף היד שלי.

קפאתי. זה היה הרגע המפתח. הלב שלי הלם כמו משוגע. לא משכתי את היד חזרה. במקום זה הסתכלתי לו בעיניים – ירוקות, מלאות תשוקה. השיעור נגמר אחרי שעתיים, אבל הוא לא רצה לצאת.

- אולי נחזור על זה מחר? – שאל, קם לאט.

- בסדר – הנדתי בראשי, וכשהוא יצא, נפלתי על המיטה. לראשונה נגע בי בחור, אפילו בצורה כל כך תמימה, ואני כבר חלמתי על יותר. באותו לילה לא ישנתי, חושבת על הריח שלו, על כמה הוא היה קרוב. הייתי רטובה בין הרגליים, מה שלא קרה לי אף פעם מנגיעה כזאת. למחרת חיכיתי לו עם לב פועם. ממש הייתי ביישנית, אבל משהו בתוכי נשבר.

המפגש הבא היה אפילו יותר אינטנסיבי. הוא הגיע מוקדם יותר, עם פיצה.

- כדי שלא תרעבי מהנוסחאות האלה – התבדח.

אכלנו על המיטה, צוחקים. הוא סיפר על עצמו: משחק כדורסל, מסיבות, בנות. אני הקשבתי בקנאה. אחר כך חזרנו למתמטיקה, אבל הפעם הוא ישב עוד יותר קרוב. הזרוע שלו נגעה בשלי, ואני הרגשתי רעידות חשמליות. כשהסברתי אינטגרלים, הוא רכן מעלי.

- אניה, את מריחה נפלא – לחש ישר לאוזן.

- קובה... – נאנקתי בשקט, לא יודעת מה להגיד.

לא זז. במקום זה הוא הפנה את הפנים שלי אליו ונישק בעדינות. זה היה הנשיקה הראשונה שלי – רכה, חמה, מלאה הבטחות. השבתי לא שמחה, והעולם סביבנו הסתובב. נפרדנו מתנשפים.

- סליחה, לא יכולתי להתאפק – אמר.

- אל תתנצל... – לחשתי, אדומה כמו סלק.

בערב ההוא השיעור נגמר בנשיקות, אבל לא הלכנו רחוק יותר. הוא חזר הביתה, ואני שכבתי במיטה, נוגעת בשפתיים, חולמת על מחר. הביישנות שלי נמסה מיום ליום.

אחרי הנשיקה הראשונה הזאת לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר. ממש הייתי ממש ביישנית, אבל קובה העיר בי משהו חדש – סקרנות פראית. כל יום נפגשנו בחדר שלי, לכאורה לשיעורים פרטיים, אבל המתמטיקה ירדה לסדר השני. היה לו עשרים ואחת שנים, הוא היה בטוח בעצמו, עם החיוך הזה שפרק את כל המחסומים שלי. אני, брюנטית קטנה עם עיניים ביישניות, מעולם לא חשבתי שבחור כמוהו יתעניין בי.

ביום השלישי הוא הגיע עם יין.

- להרפיה אחרי האינטגרלים – אמר, פותח את הבקבוק.

שתינו מכוסות, צוחקים מבדיחות טיפשיות. ישבתי על המיטה, הוא לידי, הירכיים שלנו נגעו. הסברתי לו משוואות, אבל הידיים שלי רעדו.

- אניה, את מתוחה. תירגעי – לחש, מעסה לי את הכתפיים.

הידיים שלו היו חמות, חזקות. לראשונה הרגשתי מגע גברי על העור. עצמתי עיניים, נושמת עמוק. הוא ירד נמוך יותר, על הגב, ואני לא מחיתי. המתח ריחף באוויר כמו ערפל סמיך.

- את אוהבת את זה? – שאל בקול צרוד.

- כן... ממש – הודיתי, מסמיקה.

נישק אותי שוב, הפעם עמוק יותר, לשון חוקרת את הפה שלי. השבתי, עוטפת אותו בזרועות. הידיים שלו ירדו מתחת לחולצה, נוגעות בבטן. העור בער. הוא הוריד לי את החולצה לאט, מתפעל מחזיית – פשוטה, לבנה.

- את יפהפייה – מלמל, מנשק את הצוואר.

שכבתי חצי עירומה, רועדת מהתרגשות. זה היה הפעם הראשונה שהתפשטתי מול בחור. נגע בשדיים דרך התחרה, ואני נאנקתי חזק. הפטמות התקשחו תחת האצבעות שלו. אחר כך נישק אותן בפה, מוצץ בעדינות. הרגשתי לחות בין הרגליים, תחתונים רטובים.

- קובה, אני... מעולם לא עשיתי את זה – הודיתי בביישנות.

- אני יודע, מתוקה. אהיה עדין – הבטיח.

הוריד לי את הג'ינס, מנשק את הירכיים. הסתכלתי איך הוא מפשק לי את הרגליים. רגע מפתח – נגע שם באצבעות דרך הבד. הייתי כל כך רטובה.

- את מוכנה – לחש, מושך את התחתונים.

ליטף את הדגדגן בתנועות מעגליות, ואני התפתלתי מההנאה. לראשונה מישהו נגע בי באופן אינטימי. השיא הגיע מהר, גלים, צעקתי את השם שלו. אחר כך נגעתי בו – קשה, גדול מתחת למכנסיים. הורדתי לו אותם, מלטפת בביטחון לא בטוח.

- מעולה – נאנק.

מצצתי אותו בצורה לא מיומנת, אבל הוא הנחה את הראש שלי. הטעם היה מלוח, מעורר. באותו לילה לא הלכנו עד הסוף, אבל הוא נרדם לידי, מחבק. התעוררתי עם הזקפה הבוקר שלו ליד הירך. ממש הביישנות שלי נעלמה, מוחלפת בתשוקה.

הימים הבאים היו עינויים טהורים. נישקנו, ליטפנו, אבל חיכינו. לימדתי אותו מתמטיקה עירומה, הוא התבדח:

- המוטיבציה הכי טובה ללמידה.

בניתי בתוכי אומץ למעשה מלא.

לא יכולתי כבר לחכות יותר. אחרי שבוע של ליטופים הביישנות שלי פינתה מקום לתשוקה בוערת. קובה הפך לעולם שלי – העיניים הירוקות האלה, הזרועות החזקות, המגע הבטוח. היה לנו מבחן לעבור, אבל אני חשבתי רק על הפעם הראשונה. השיעור האחרון: התכוננו לקולוקוויאום, אבל האווירה הייתה טעונה.

- אניה, את בטוחה? – שאל, מניח אותי על המיטה.

- כן, אני רוצה אותך – אמרתי בביטחון, בפעם הראשונה בחיי.

נישקנו בחמדנות, מפשיטים בגדים. הייתי עירומה מולו, רועדת, אבל נרגשת. גם הוא – פין גדול וקשה עמד בגאווה. נישק את כל הגוף: צוואר, שדיים, בטן, עד שהגיע בין הרגליים. ליקק את הדגדגן, דוחף לשון עמוק. שיא שני התפוצץ בי, הרגליים רעדו לי.

- את טעימה כמו משוגעת – מלמל.

עכשיו התור שלי. לקחתי אותו לפה עמוק יותר, מוצצת בתשוקה. הוא נאנק, מחזיק לי בשיער.

- אניה, מדהים...

שכב על הגב, ואני ישבתי עליו פרקדן. רגע מפתח של כל הסיפור – ירדתי עליו לאט. הכאב התערבב בהנאה, אבל היה נסבל.

- לאט, מתוקה – לחש, מלטף את הירכיים.

זזתי בזהירות, ואחר כך מהר יותר. הרגשתי אותו כולו בתוכי, ממלא. הפעם הראשונה – מלאה, מספקת. השיא הגיע בגלים, צעקתי. הוא הפך אותי על הגב, נכנס חזק, אבל בעדינות.

- את שלי – נהם, מאיץ.

גמר בתוכי, חם, ממלא. שכבנו מתנשפים, מחבקים.

- תודה, אניה. זה היה מדהים – אמר.

- גם לי. סיום של סיפור השיעורים הפרטיים שלנו, אבל התחלה של משהו יותר.

עברנו את המבחן, ואני הפכתי לאישה בטוחה בעצמה. קובה הפך לבחור שלי. ממש הייתי ממש ביישנית, אבל השיעורים הפרטיים שינו הכול.