ארוחת ערב לאור נרות וטיול חושני לאורך חוף הים – הלילה ששינה הכל לנצח

ישבתי ליד שולחן מכוסה במפה לבנה, ובסביבה ריחף ריח של נרות ויין. באמת הייתי עצבנית, אם כי ניסיתי לא להראות זאת. הוא חייך אליי מהצד השני של השולחן ואמר:
- את נראית מדהימה היום. השמלה הזו מדגישה כל פרט בגופך.
הרגשתי חום מתפשט בבטני. הארוחה נמשכה עד אין סוף, וכל מילה בנתה מתח. הוא סיפר על חייו, ואני הקשבתי, בו זמנית מדמיינת איך ידיו נודדות על עורי. בפעם הראשונה הרגשתי כימיה כה חזקה עם מישהו שהכרתי רק כמה שעות. כשמסר לי כוס יין, האצבעות שלנו נגעו זו בזו וזיק חלף בכל גופי. דיברנו על הים, על הגלים, על איך המים שוטפים את החוף בלילה. אחרי הקינוח הוא אמר:
- בואי לטייל. הים יפה בשעה זו.
קמתי, מרגישה רעד קל ברגליים. יצאנו מהמסעדה והתחלנו לכיוון החוף. האוויר היה חם, והירח השתקף במים. הייתי מוכנה לכל מה שהיה עתיד להתרחש.

הלכנו יחפים על החול, המים שטפו את רגלינו. באמת הרגשתי חופשייה כמו מעולם. הוא תפס אותי ביד ומשך אותי קרוב יותר, לוחש:
- אני רוצה להרגיש אותך. עכשיו, כאן ליד הים.
לבי האיץ. עצרנו במקום מוסתר על ידי דיונות. שפתיו מצאו את שלי והנשיקה הייתה עמוקה, מלאת רעב. בפעם הראשונה הרגשתי גל כה עז של תשוקה. ידיו החליקו על מותניי, מסירים את השמלה לאט, סנטימטר אחרי סנטימטר. שכבנו על שמיכה רכה שהביא איתו, והגלים שרקו בקצב נשימותינו. נגענו זה בזה ללא חיפזון, מגלים כל סנטימטר של גופי. לשונו נדדה על צווארי, ואני נשמתי:
- אל תפסיק... זה בדיוק מה שהייתי צריכה.
החלפנו מבטים חמים ומילים, עד שהמתח הגיע לשיא. הייתי בטוחה שהלילה הזה שינה הכל. לאחר מכן שכבנו כרוכים זה בזה, מביטים לכוכבים, יודעים ששום דבר כבר לא יהיה אותו הדבר.