סערה בהרים: לילה בודד במקלט הררי עם זר מסתורי

יצאתי לְטִיּוּל יְחִידָנִי בְּטָטְרִים, חוֹלֶמֶת עַל שִׁקֵט הֶהָרִים וְאֲוִיר טָהוֹר. הָיִיתִי בַּת עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה, רוֹגַעַת אַחֲרֵי פִּרָקוּד שֶׁהִשְׁאִיר בִּי רָעָב לְהַרְפַּטְקוֹת. תַּרْמִיל כָּבֵד מִצִּיּוּד, נְעָלַיִם בְּלֻטִּיוֹת, וַאֲנִי מָלֵאָה אֵנֶרְגִיָה. הַמֶּתַר הָיָה אִידֵאָלִי – הַשֶּׁמֶשׁ קָטְרָה, צִפּוֹרִים שָׁרוּ. אֲבָל הֶהָרִים אֹהֲבִים לְהַפְתִּיעַ.

לְפַתְע הֶעָנָן הַשָּׁמַיִם. עֲנָנִים גָּדְלוּ בִּמְהִירוּת בְּרָק, רוּחַ יָלְלָה, וְהַטִּפּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם הִכּוּ כְּמַחְטִים. – קְלֶרֶה, זֶה לֹא דְבַר פָּשׁוּט – מִרְמַרְתִּי לְעַצְמִי, מְמַהֶרֶת אֶת הַצָּעַד. הַמַּפָּה הוֹרָה עַל מַקְלַט קָרוֹב, הַמָּקוֹם הַיָּחִיד לִישׁוּעָה. רָצָה זִיגְזָג עַל אֲבָנִים חֲלוּקְלוּקוֹת, לֵב פָּעַם כְּפַּטִּישׁ. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה פָּחַדְתִּי בְּאֲמִתִּי – סערה בהרים זה לא בדיחה, יָכֹלְתִּי לַאֲבֵד אֶת הַשְּׁבִיל, הִיפּוֹתֶרְמְיָה מְחַכֶּהֶת מֵאַחַר הַפִּנָּה.

הַגַּעְתִּי לְבִנְיָן עֵץ יַשָׁן, מְטֻפַּחַת מַיִם. הַדְּלָתִים חָרְקוּ, דָּחַפְתִּי אוֹתָם בִּכְתֵף. בַּחִינָם חֹשֶׁךְ חֶצִי, הָרֵיחַ לַחוּת וְעָשָׁן מִן הָאָח. וְאָז רָאִיתִי אוֹתוֹ. עָמַד אֵצֶל הַמְּדוּרָה, גָּבֹהַּ, רָחָב כְּתַפַּיִם, שְׂעָר שָׁחֹר נוֹפֵל עַל הַמֵּצַח. הָיָה לוֹ כִּשְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ, פָּנִים חֲרוּקוֹת קְמָטוֹת מִרּוּחַ, אֲבָל הָעֵינַיִם – הָעֵינַיִם הַכְּחֻלוֹת הָאֵלֶּה – בָּעֲרוּ חֹם. הוֹרִיק כַּפְתַּן רָטוּב, חַשׂף חֲזָה שְׁרִירִי תַּחַת חֲלוּקְלוּקָה.

– בֹּאִי לְמַמְלַכְתִּי זְמַנִּית – אָמַר בְּחִיּוּךְ, מַשְׁמִיעַ יָד. – אֲנִי מָרֶק, מַטַּיֵּל מִוָרְשָׁה. הסערה כִּלְּאָה אוֹתָנוּ.

– אוֹלָה – הִשִׁיבוֹתִי, לֹחַצַת אֶת יָדוֹ. אֶצְבְּעוֹת חַמִים, חֲזָקוֹת. בְּאֲמִתִּי הִרְגַשְׁתִּי רְעָד, לֹא רַק מִקַּר. – חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי לְבַד. לְמַזָּל, הַמַקְלַט פָּתוּחַ.

הַדְלַקְנוּ אֵשׁ מְחָדָשׁ. מָרֶק הִתְכַּוֵּן לָדָבָר – הַתַּנּוּר רָעַם מְהֵרֵר, וַאֲנַחְנוּ יָבַשְׁנוּ בְּגָדִים. סִפַּרְתִּי עָלַי: עֲבוֹדָה בְּסוֹכְנוּת פּוּרְסוּם, בְּרִיחָה מֵרַעַשׁ הָעִיר. הוּא – צִלּוּם טִבְעַת, עָצְמָתִי, אוֹהֵב טִיּוּלִים בּוֹדְדִים. הַשִּׂיחָה זָרְמָה קַל, כְּיַיִן לְאַרְחַת עֶרֶב. הסערה השתוללה בחוץ, רַעֲמִים זִעֲזְעוּ אֶת הַקִּירוֹת, בְּרָקִים הֵאִירוּ אֶת הַחֶדֶר.

– אַתְּ אֲמִיצָה, שֶׁבָּאת לְבַד לֶהָרִים – אָמַר, מְסָךְ תֵּה מִן הַטֶּרְמוֹס. – נָשִׁים מְעַט מְחַדְּשׂוֹת לְכָאן לְלֹא חֶבְרָה.

– אֲנִי אֹהֶבֶת אֶתְהַדִיּוֹת – קַרֲצְתִּי. – וְאַתָּה? בּוֹדֵד?

– לַפְּעָמִים. אֲבָל הַיּוֹם... הַגּוֹרָל אָחַד אוֹתָנוּ. – מִבְּטוֹ נִצְבַּע עַל שְׂפָתַי. הִרְגַשְׁתִּי אֶת הַחֹם מֵהָאָח מִתְעָרְבֵב עִם הַלֹּהֶט בַּגּוּף.

הַמַקְלַט הָיָה רֵיק – הַשּׁוֹמֵר יָרַד לְמַטָּה, הִשְׁאִיר מַפְתְּחוֹת. חֶדֶר גָּדוֹל אֶחָד עִם מִטְבָּח, שֻׁלְחָן וּשְׁתֵּי מִטּוֹת שָׂדָה. פָּרַשְׂנוּ שְׂקִי שִׁיָּה, אֲבָל הַמָּתָח גָּדַל. הוֹרַדְתִּי מְכַנְסַיִם רָטֻבִים, נִשְׁאַרְתִּי בְּבִגְדֵי יָם וּסְוֶטֶר. מָרֶק הִפְנָה מִבָּט, אֲבָל לֹא הַחְלָט. – סְלִיחָה – לָחַשׁ. – אַתְּ... יָפָה.

– אַל תְּתְנַחַם. זֶה מַחֲמָה – הִשִׁיבוֹתִי בַּחֲצִיפוּת. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מֵחֹדָשִׁים הִרְגַשְׁתִּי מְתוּקָה. הסערה לא נרגעה, רוּחַ יָלְלָה, גֶּשֶׁם דָּפַק עַל הַגַּג. יָשַׁבְנוּ קְרוֹב, בִּרְכַּיִם נִגְעוּ. דִּבַּרְנוּ עַל חֲלוֹמוֹת, עַל חֵרוּת, עַל רֶגָעִים שֶׁמְּשַׁנִּים חַיִּים. נָגַע בְּיָדִי, בְּעַדִינוּת, אֲבָל בְּעָקְבָנוּת. נִיצוֹץ חָדַר אוֹתִי לְמַלֵּא.

הַלַּיְלָה נִרְאָה אָרוּךָ. וְלֹהֵט.

הָאֵשׁ נִשְׁבְּרָה בַּתַּנּוּר, זוֹרַקַת הִבְטֻחוֹת זְהֻבִּיּוֹת עַל פָּנֵינוּ. הסערה לא ויתרה – רוּחַ רָעֲמָה, כְּאִלּוּ רָצְתָה לְהַפْכִיל אֶת הַמַקְלַט. אֲבָל בַּחִינָם חֹם, אִינְטִימִי. מָרֶק הֲכִין אַרְחַת עֶרֶב פָּשׁוּטָה: שִׁמּוּרִים, לֶחֶם, פֵּרוֹת יְבֵשִׁים. אָכַלְנוּ לְיַד הַשֻּׁלְחָן, רַגְלַיִם שְׂזוּרוֹת תַּחַת הַשֻּׁלְחָן.

– סַפְּרִי לִי עָלַיִךְ עוֹד – בִּקֵּשׁ, שָׂם יָד עַל יָדִי. – מַה בְּאֲמִתִּי הֵבִיא אוֹתָךְ לֶהָרִים הָאֵלֶּה?

– בְּרִיחָה – הוֹדַתִּי בְכַנות. – הַבַּחוּר הַקּוֹדֵם בָּגַד בִּי. נִצְחַרְתִּי נְשִׁימָה. וְאַתָּה? יֵשׁ לְךָ מִישֶׁהוּ?

– לֹא. חֵרוּת זֹאת הַמַּנְיָה שֶׁלִּי – צָחַק עָמֹק, וַאֲנִי הִרְגַשְׁתִּי רִגְשׁוֹת בַּבֶּטֶן. – אֲבָל מוֹדֶה, הַחֶבְרָה שֶׁלָּךְ שִׁנּוּי נָעִים.

הַשִּׂיחָה יָרְדָה לְנושאים אִישִׁיִים יוֹתֵר. צָחַקְנוּ מִכְּשְׁלֻונות עֲבָר, חָלַקְנוּ פַּנְטַזְיוֹת. הוּא הוֹדָה שֶׁהוּא אֹהֵב נָשִׁים חֲזָקוֹת, שֶׁאֵינָן יוֹרְאוֹת מֵהַרְפַּטְקוֹת. אֲנִי – שֶׁאֲנִי חוֹלֶמֶת עַל תַּשׁוּקָה לְלֹא הַתְחֲיָבוּיוֹת. יַיִן מִתַּרְמִילוֹ חִמַם אֶת הַדָּם. הוֹרַדְנוּ סְוֶטְרוֹת, נִשְׁאַרְנוּ בְּבִגְדֵי יָם. הַבִּגְדֵי הַתַּחְתּוֹנִים הַקְּרוּעִים שֶׁלִּי הִתְנַגְּדוּ לַבּוֹקְסֶרִים שֶׁלוֹ – שְׂרִירִים מְתֻתָּבִים, קְעֻקָע עַל הַזְּרוֹעַ.

– אַתְּ מוּפְלָאָה – לָחַשׁ, מִתְקָרֵב. – הָעֵינַיִם הָאֵלֶּה... כְּהֶהָרִים לְשַׁחַר.

– וְלְךָ יְדֵי אָמָן – הִשִׁיבוֹתִי, מְחַדֶּשֶׁת אֶת הַבִּיסֵפְס שֶׁלוֹ. בְּאֲמִתִּי הָיִיתִי רָטוּבָה, לֹא מִגֶּשֶׁם. לֵב פָּעַם בַּגָּרוֹן. הסערה דָּפְקָה, מַסְתִּירָה נְשִׁימוֹת מְהִירוֹת.

יָשַׁבְנוּ עַל מִטְלָה לִפְנֵי הָאָח. מָרֶק חִבַּק אוֹתִי בִּזְרוֹעַ, וַאֲנִי נִלְוֵיתִי בְּחֲזָו. הֵרֵיחַ יַעַר, זֵעַת וְגַבְרִיוּת. הַנְּשִׁיקָה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה עֲדִינָה – שְׂפָתַיִם נָגְעוּ, נִסָּיוֹן. אֲבָל אַחֲרֵי כֵן פָּצְחָה. לְשׁוֹנוֹת שְׂזוּרוֹת בְּמְחֹלָה חֲלוּקָנִית, יָדַיִם מְסוֹבְבוֹת עַל גּוּפוֹת. הוֹרִיק אֶת הַחֲזִיָּה שֶׁלִּי, פִּטְמוֹתִי קָשְׁתָה מִקַּר וּמֵהִתְגַּרוּת.

– אֲנִי רוֹצֶה לְנַשֵּׁק אוֹתָךְ בְּכָל מָקוֹם – נָאַק, מוֹצֵץ צַוָּארִי.

– כֵּן... בְּבַקָּשָׁה – לָחַשְׁתִּי, פְּתוּחַת אֶת מְכַנְסָיו. הַאִיבָר שֶׁלוֹ הָיָה קָשֶׁה, פּוֹלְסִים. לִיטַפְתִּי אוֹתוֹ לְאִטִּי, מַבִּיטָה בְּעֵינַיִם. הוּא לִיטַף אֶת שְׁדֵי, אֶצְבְּעוֹת סוֹבְבוֹת סְבִיב פִּטְמוֹת.

שָׁכַבְנוּ עֲרוּמִּים, עוֹר לְעוֹר. הסערה עָטְפָה אוֹתָנוּ, כְּשְׁמִיכָה. לִקֵּק יְרֵכַי, מִתְקָרֵב לַמֶּרְכָּז. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הִרְגַשְׁתִּי אֵקְסְטָזָה כָּזֹאת – לְשׁוֹן עַל הַדְּבֶקֶת, אֶצְבְּעוֹת בְּתוֹךְ. צָעַקְתִּי בְּשֶׁקֶט, מִתְפַּתֵּלֶת. אֶקְסְטָזָה בָּאָה גַּל, זִעֲזְעָה אוֹתִי.

– תּוֹרְךָ – גִּרְגַּרְתִּי, כּוֹרַעַת. לָקַחְתִּי אוֹתוֹ לְפִי, מוֹצַצַת עֲמֹק. טַעַם מְלִיחַ, גַּבְרִי. נָאַק, מַחֲזִיק אוֹתִי בִּשְׂעָר.

הַמָּתָח גָּדַל. יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה רַק הַתְּחִלָּה. הַלַּיְלָה הָיָה שֶׁלָּנוּ.

הָאָח דָּעֲכָה, אֲבָל הָאֵשׁ בָּנוּ בָּעֲרָה. שָׁכַבְנוּ שְׂזוּרִים, גּוּפוֹת זָעֻרוֹת, נְשִׁימוֹת נִקְטָעוֹת. הסערה חַלְּשָׁה, אֲבָל רַעֲמִים עוֹד דָּפְקוּ בְּקֶצֶב לְבָבֵינוּ. מָרֶק הִתְרוֹמֵם עָלַי, עֵינַיִם בָּעֲרוּ תְּשׁוּקָה.

– אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּתוֹכֵךְ – לָחַשׁ, מְפַּתֵּחַ אֶת יְרֵכַי.

– כֶּן... עַכְשָׁו – בִּקַּשְׁתִּי, מְפַתֵּלֶת יְרכַיִם. בְּאֲמִתִּי הָיִיתִי מוּכָנָה, רָטוּבָה, פּוֹלְסֶת. נִכְנַס לְאִטִּי, סֶנְטִימֶטְר אַחַר סֶנְטִימֶטְר. מָלֵאָה, מְלוּאָה. נָאַקְנוּ יַחַד.

זָז בְּקַצֶּב, עֲמֹק. צִפּוֹרְנַי נִתְקַעוּ בְּגַוּוֹ, פֶּה נָשַׁךְ זְרוֹעַ. – אַתְּ כָּזֹאת צָמָה... מֻשְׁלָמָה – סְטֵנַק, מְמַהֵר.

– חָזָק יוֹתֵר, מָרֶק! – קָרָאתִי, עוֹלָה אַחֲרָיו. שִׁנִּינוּ תַּנְּחֻמוֹת: אֲנִי מֵעַל, רוֹכֶבֶת עָלָיו פְּרָאִית, שְׁדַיִם גּוֹלְשִׁים. הוּא מֵאָחוֹר, נִדְחָף חָזָק, מַחְבִּיט יְרכוֹת. כָּל דְּחִיפָה זֹאת בְּרָק תַּעֲנוּג.

– אֲנִי אוֹהֵב אֶת זה... הַגּוּף שֶׁלָּךְ – נָשֵׁף, מוֹצֵץ פִּטְמוֹתַי.

– אַל תִּפְסֹק... אֲנִי מַגִּיעָה! – צָעַקְתִּי, פּוֹצַחַת בְּאֶקְסְטָזָה. קִּירוֹת הַמַקְלַט רָעֲדוּ. הוּא גָּרַר רֶגַע אַחַרֵי, מְמַלֵּא אוֹתִי זֶרַע לֹהֵט. נָפַלְנוּ מְרוּטָשׁוֹת, חֹבְקוֹת.

שָׁכַבְנוּ בְּדֻמִיָּה, שׁוֹמְעוֹת גֶּשֶׁם. – זֹאת הָיְתָה קְסָם – לָחַשְׁתִּי.

– הַלַּיְלָה הַטּוֹב בִּחַיַּי – הִשִׁיב, מַנְשִׁיק מֵצַח. – תּוֹדָה שֶׁהַסְּעָרָה זָרְקָה אוֹתָנוּ לְכָאן.

לַבֹּקֶר הסערה עָבְרָה. אַרְחַת בֹּקֶר, חֲלִיפַת מִסְפָּרִים. יָרַדְנוּ יַחַד, מְבַטִּיחִים חִזּוּר. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הִרְגַשְׁתִּי שֶׁהַהַרְפַּטְקָה שִׁנְּתָה אוֹתִי לָנֶצַח. הֶהָרִים כִּסּוּ אֶת סוֹדֵנוּ.